"מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות"
תהילים
"קשה זיווגו של אדם, כקריעת ים סוף"
זהר קדוש
פתיחה:
עלינו להתמקד על מהותה של המשפחה בכלל, ובפרט על פי היהדות. כל העולם הרי חי "במשפחה", הווה אומר שהנושא המשפחתי, מהותי במבנה הפנימי של העולם... ואבוי לאדם שאין לו בית... ואשתו של אדם... הרי היא ביתו"!
אמר רבי יוסי:
"מעולם לא קריתי לשורי שורי ולאשתי אשתי... כי אם לשורי שדי ולאשתי ביתי"! בגמרא
והכוונה: לא רק במין האדם! ניתן לראות זאת מן הדומם, משפחות של מינרלים, סלעים ועבור לצומח, לחי ולמדבר (אדם).
ההבדל בין המדבר - לשאר המינים, שהמדבר (אדם) משתמש בשכלו ובליבו, לבנות את משפחתו.
א. שלב ההכנה לנישואין.
ב. שלב ההיכרות.
ג. ההכנה להורות נכונה.
א. ההכנה לחיי הנישואין
על המתחתן "הפוטנציאלי" לבחון את הבשלות שלו לחיי המשפחה! דהיינו: התאמתו האישית לזוגיות! האחריות שלו, שלה, היכולת שלו, שלה לפרנס, האשיות שלו כאב/כאם.
בעיה זו היא יותר בעיית הגבר, כי אישה מטבעה יותר מתאימה לחיי משפחה. גם האישה חייבת לבחון את מוכנותה לחיי המשפחה, מתוך הבנה של התפקיד המיוחד שלה במסגרת הבית.
כאמור לעיל בדברי יוסי, שהאישה היא הבית!
הנקודות למבחן העצמי יהיו הנכונות שלה לבנות את הבית וכאן כמשל ניתן לדבר על מושג "האור" - הגבר וה"כלי" - האישה על פי קבלה!
האישה אמורה: לאסוף את האור לגבש אותו, לאפשר לו להאיר ולחמם... ב"ה!
טהרת המשפחה: חשוב מאוד לציין כי בעם ישראל במהלך של דורות רבים, בעקבות מצוקות שונות, שינויים חברתיים ומאבקי אנרגיה, התרבו מקרי פירוק משפחות בין ע"י גירושים ואפילו ע"י פירודים - שזה גרוע יותר. (כך אין אפשרות לקיים משפחות מסודרות לשני הצדדים).
לכן, נושא זה של טהרת משפחה כהכנה לחיי הנישואין, מהווה בסיס יציב לחיי המשפחה כדי לאפשר כבר בשלב של בחינת היכולות והבשלות, לקבל מושגים על השמירה על טהרת המשפחה.
כחיזוק לתא המשפחתי והעצמת הקשר בין בני הזוג.
חשיבות שמו של אדם - משמעות שמו:
בית המקדש נחרב בימיו של ירמיהו: "שמו גרם כי נסתלק האור בחורבן בית ראשון ולא חזר למקומו אפילו בבנין בית שני".
בבית שני חסרו חמישה דברים ואחד מהם הוא השראת השכונה. שמו של ירמיהו: היינו אותיות ירם יה"ו, "מצד הדין שבשמאל בעוד אותיות שמו של ישעיהו: יש"ע יה"ו, נתנבא על הבנין מצד החסד שבימין, "לפי ששם האדם גורם פעולותיו וצירוף האותיות אלו באלו גורמים פעולות המעשה לפי משמעותן הן לטוב והן לרע, ועל סוד זה הם צירופי האותיות של האותיות הקדושים, וכן האותיות של א' ב' בעצמן גורמות להראות סודות עליונים משמעות השם הקדוש הוי"ה ב"ה שאותיותיו בעצמן גורמות להראות בהן סודות קדושים עליונים, כי כמו שכל אות משם הקדוש הוי"ה ב"ה מורה על סודות עליונים כמו כן שאר שמות הקדושים, וכן כל כ"ב אותיות התורה אינם הסכמיות כאותיות של האומות אלא כל אות הוא כלי קיבול לרוחניות המורה על עניין מיוחד, ומזה מובן עניין ישעיהו ירמיהו, שכל אחד מורה על משמעות שמו לפי הצירוף, או יש"ע יה"ו, או יר"ם יה"ו.
פרשת "תצוה", זהר קדוש
עמ' ה' - ה'
ב. שלב ההיכרות מחולק לכמה סעיפים:
.
(א) השלב הכללי - האבחנה על פי מאפיינים שונים, כגון: השם הפרטי, תאריך הלידה ואמות מידה נוספות הידועות במדעי ההתנהגות.
(ב) בשלב השני - עלינו לנתח את הדימוי העצמי והדימוי של בן/בת הזוג הרצוי לי.
(ג) בשלב השלישי - עלינו לבחון את הקשר בין בני הזוג.
(ד) איך אנחנו בוחנים אותו: אנו בוחנים את בן/בת הזוג ע"י ליקוט מידע על משפחה, מקום בחברה, תכונות האופי ועד כמה שניתן להשיג תולדות חיים ויכולות מוכחות אינטלקטואלית, רגשית ומעשית.
(ה) מפגש יזום - שבו תהיה התרשמות מידית, בלתי אמצעית.
(ו) שמיעת הקול - קולו וקולה.
(ז) ניהול שיחה ביניהם. מראה משתנה במהלך החיים, אך קולו של אדם - מלווה אותו לאורך כל ימי חייו.
כאשר אדם מדבר: אם הקול לא מוצא חן בעיני... אז כל החיים הקול יפריע לי!
מה שאין - כן, כאשר הקול מוצא חן בעיני - ילווה אותי כל החיים ב"ה!
(ח) החלפת דעות - בנושאים של תוכניות חיים, אידיאולוגיה, תחומי עניינים, אינטרסים משותפים וגם מנוגדים, ודרכים אישיים של שני הצדדים, ב"ה.
(ט) סכ"ה שלושת שלבי ההיכרות המפורטים חייבים להוביל להחלטה ומבחן עצמי: האם יש רגש הדדי בקשר הזה, או אין! אם יש - יש מקום להחלטה חיובית, ב"ה בקשר הזה, ואם אין חבל על הזמן!
(י) המבחן יכול להיות בתחושת הציפיות... למפגש הבא! אם אני מפחד/ת מהמפגש, מרגיש זרות, אין רגש! אם נעים לי, לחשוב על מפגש, ואני מצפה לו באופן חיובי, זה סימן: שיש רגש חיובי!
ג. שלב ההכנה להורות נכונה
מבוא: מקומם של הילדים בחיי המשפחה.
יש שלושה יצרים בחיי הנבראים כולם. שהם אינם מוסברים בשכל, ומקורם למעלה מהשכל:
(א) הרצון להמשך הדורות.
(ב) הרצון לבנות את העולם הזה (גשמיות).
(ג) הרצון לחיות.
הרצונות הללו, הם משותפים לכל הנבראים, על פי חלוקתם: דומם, צומח, חי, ומדבר (אדם), כי יש אנרגיה התפתחותית גם בדומם, גם העפר רוצה להתגבש. יש נפש בכל דבר ב"ה.
בהקשר של המשך הדורות, אם לא נתייחס באופן רציני להבין את משמעות ההורות ותפקיד הצאצאים בחיי המשפחה, אפשר לטעת לשני כוונים.
לראות בצאצאים מן שעשוע (להבדיל מחיות מחמד) או לראות בהם מטרד. כל זה קורה כיוון שההורה לא הבין את המשמעות של ילדים במשפחה.
